• Facebook Classic
  • Twitter Classic
  • Google Classic

זמן גלילי, הצייר משה קסירר

שמות תערוכותיו האחרונות של הצייר משה קסירר "בדרך הביתה" ו"שייכות" מתארות במילים מדויקות את יצירותיו ויותר מכל את הלך רוחו ונפשו. מעבר חד מתל אביב, מעיצוב פרסומות וסרטים ומארט דירקטור בתחום האינטרנט להשתלבות מלאה בחיי הנוף המקומי והשורשי של הגליל ולהתמסרות לציור.

צבעי השמן אמנם מלווים את קסירר משחר ילדותו ובאמתחתו גם לימודי ציור במכון אבני אולם רק המעבר לגליל בשנים האחרונות הביא עמו את ההשראה והנושאים שעוררו אותו לציור העכשווי שלו, השונה בתכלית מנושאי השיח האמנותי הפוסט מודרני הרווח היום. כל מה שקדם היה הדרך שהובילה למקום האמיתי, הראשוני, המחובר לטבע ולשייכות למקום. ההתחברות הטוטאלית לנוף המקומי ולמה שהוא מייצג עבורו ניכרת היטב בציוריו ומביאה את המתבונן להסתכלות שונה במושאיו המוכרים: עצי הזית. הללו והדיאלוג בינם לסביבה, לאדמה, לערבי שמעבד אותה, לכבשים או לחמורים שמשוטטים בין העצים הפכו למודלים העיקרים בציוריו. פרשנותו והשקפתו האישית, הצבעים העזים וטכניקת הציור המיוחדת שמתארים את ההתרחשות ואת האנרגיה שהיא משקפת הם ייחוד יצירתו.

יש כאן איזושהי הקבלה בין צייריה הראשונים של ארץ ישראל בשנות העשרים כנחום גוטמן או ראובן רובין. אפילו דמות הערבי חוזרת כאן כסמל לחיים המחוברים לפשטות, לאדמה ולחיים הצנועים. כך גם שמות ציוריו של קסירר: "עצי זית עתיקים", "חדוות המסיק", "זריחה על כאוכב", "ערב ט"ו באב" מעידים על הנוף הממשי שנשקף מחלון ביתו ועל משמעות אורח חייו ואמנותו המכוונות לדרך חיים כנענית - תנ"כית שאבדה לנו במשך הזמן.

טכניקת הציור של קסירר מביעה את חדוות המקום והצבע בעוצמה רבה. שכבות רבות של צבע שמן עם מדיום שרקח בעצמו מתערובת של שרף עץ אורן ושמן פשתן. מלאכת הציור מתחילה בשוטטות באזור מגוריו וצילום של מטעי זיתים וסצנות מקומיות. התהליך המודרני המחליף את הרישום בטבע. על המחשב נבחרים הצילומים עם הקומפוזיציות הטובות ביותר שעוברים להעמדה על הבד ברמה מאד ראשונית. משיכות מכחול גסות יתוו את הטקסטורות הבסיסיות וכאן מתנתק קסירר מהצילום וממשיך עם האינטואיציות, הזיכרון ומה שביניהם. קסירר עובד על כל ציור כחודש עד חודשיים ימים. נדרש זמן לייבוש השכבות שנעות בין שכבות צבע גסות לעדינות ולשכבות ציפוי שקוף, המאפשר את חדירת קרני האור ומוסיף ברק ועומק מיוחד לצבע. בכל ציור עד עשר שכבות של צבע וציפוי. את הטכניקה המיוחדת פיתח קסירר לאורך השנים. אינטנסיביות משיכות המכחול, הצבעוניות החזקה ואף נושאי הציורים מזכירים במשהו את ציוריו המאוחרים של וינסנט ואן גוך, אך הטכניקה הרב שכבתית של קסירר שונה לחלוטין ויש בה יותר שימוש ישיר בצבעים לא מעורבבים, שיוצרים תתי גוונים ואינם מחויבים למציאות, של הפוביזם. הצייר האוסטרלי רוברט בוסלר שמצייר אף הוא בטכניקה דומה ובצבעים עזים, בעיקר נופים אורבאניים, סייע אינטרנטית בפיתוחה של הטכניקה המיוחדת.

המוטיבים השונים, כעץ הזית, הגדי, הסולם, המופיעים בציוריו מוספים לקומפוזיציה גם נושאים מהיהדות או מהקבלה, שדרים בציור בכפיפה אחת ומאירים בו רעיון, סמל או אמירה. וכמי שגדל בבית בו אביו חזר בשאלה נושאי הדת אינם רחוקים ממנו והם שמביאים עמם לציורים את הרובד נוסף.

אין ספק שמשה קסירר מצליח להעביר בציוריו הרבה מעבר לנופי הגליל וליופיים המיוחד של עצי הזית. ציוריו מעניקים גם חוויה, חזון וראייה שונים. מעין רצון של חזרה לחיים טבעיים ופשוטים כבימים עברו.

זיוה בר, עיתונאית

פורסם במגזין bulthaup לעיצוב, גורמה וסגנון חיים. חורף 2009-2010.

More Articles

© Moshe Kassirer - Israeli art

© משה קסירר - אמנות ישראלית