• Facebook Classic
  • Twitter Classic
  • Google Classic

משה קסירר, הדרך הביתה - שושי נורמן

יש אמנים. ויש אמנים שבאמנות שלהם יש רבדים.

משה קסירר הוא מהסוג השני, אמן שעסוק בללכוד תמונות מהווי הגליל והזיתים או יותר נכון יהיה לומר סצנות זיתים. מעמיד אותם, קודם לפני המצלמה, אחר כך בתהליך של פירוק והרכבה במחשב ובסוף בעבודת חומר (שמן) על הבד.

 

מודע מאד למקום שלו ולדמיון שיש בעבודותיו ליוצרים קודמים, עד כדי כך שהוא יוצר הומאג' לראובן רובין בציורו "ראש השנה תשס"ח" מחזיר את הצופה לציורו של רובין "רימונים על חלוני" (ציור הנמצא כיום במוזיאון ראובן רובין) משנות ה-70, ויוצר דיאלוג או רב שיח עם עשרות הזיתים שצייר ואן גוך בסנט ראמי ב 1889. קסירר לעומת ואן גוך מדגיש את האור והחום שחודר ונפלט מהאדמה ומהווה מקור חיות ישראלי לזיתים.

 

הרבדים בציורים הם קודם כל השכבות, שנעשות מתוך כבוד לחומר והופכות את היצירה לעשירה, רבת פנים ומשתנה. ריבוי השכבות או הרבדים גורם לציור להראות מואר מבפנים, מרצד, חי. את הציורים של קסירר צריך לראות באמת, צילום בעיתון, אינטרנט (http://www.kassirer.co.il), קטלוג, יכול רק להזכיר את הציורים שנראו אבל עושה איתם עוול גדול, היות והרב מימדיות, הפורצת מהבד, לא עוברת לדו מימד.

אבל הרבדים הם לא רק בשכבות הצבע יש גם רבדים מבחינת המשמעות, משמעות נראית לעין ומשמעות נסתרת, משמעות שמתקבלת מהסתכלות על ציור אחד ואחרת מהתבוננות במכלול.

 

כאמור הנושא המרכזי הוא עצי הזיתים, לכן אם כמו במשוואה מרובת נעלמים מצמצמים את כל העצים ובוחנים את מה שנשאר מקבלים סולמות, טלה, כבשים, אופניים וזה מבלי להתייחס בשלב זה לחקלאים שעוסקים בפועל בעבודת המסיק.

 

סולם מיותם מיד מחזיר אותנו ל-הסולם מהמסורת היהודית והוא הסולם מחלום יעקב, יעקב בחלומו רואה מלאכים עולים ויורדים, זהו המקום היחיד שמוזכרת המילה סלם במקרא (בלי ו'), אלוהים מתגלה ליעקב וחוזר על ההבטחה שנתן לאבותיו בנוגע לקבלת הארץ " וַהֲשִׁבתִיךָ אֶל-הָאֲדָמָה הַזּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ". זאת אומרת שקיימת זיקה בין האדמה והבעלות עליה לבין היות הסולם נוכח.

 

הסולם כמו גם הטלה נמצאים בעבודותיו היהודיות של מרק שאגל המטעין את יצירותיו בפירושים יהודיים, קסירר בחר לקרוא לציור עם הטלה "עשה שלום במרומיו" בהכירנו את תפקיד השה כשעיר לעזאזל נשאלת כמובן השאלה, מי הוא זה השעיר שעוד נצטרך להקריב בכדי לזכות באותו שלום נכסף?.

 

אופניים על עץ מעוררות שאלה: אמור לי של מי האופניים ואומר לך של מי העץ, בהכירנו את המציאות המקומית וביודעינו שאופניים הם כלי תחבורה נפוץ בקרב היהודים החיים בגליל אך לא נפוץ בקרב הערבים שבדרך כלל מזוהים עם הזית, נהיר לנו שהזית הזה הוא זית יהודי.

 

ההסתכלות על הזית מתוך מבט של זהות והגדרה תעזור לנו להגדיר מחדש את החקלאי שנראה ערבי אך קסירר מקפיד לחבוש לראשו כובע טמבל כחול שכל כך מזוהה עם הציונות והחלוציות בארץ, האם קסירר רוצה לומר לנו שעובדי האדמה הערבים הם החלוצים האמיתיים ? הנוכחיים ? ופועל יוצא מכך הוא שהיהודים איבדו את העניין בזית, באדמה, במולדת ?

 

שאלות אלה ועוד מתעוררת בבחינת הציורים בתערוכה המוצגת עד סוף החודש בגלריה לאמנות במכללת אורט בראודה בכרמיאל. משה קסירר, "הדרך הביתה", התערוכה תנעל ב 13/12

צפויה להיפתח שוב (בשינויים קלים), בקרוב, בגלריה במחניים, כדאי לעקוב ולבקר.

 

שושי נורמן, אוצרת

Please reload

More Articles
Please reload

© Moshe Kassirer - Israeli art

© משה קסירר - אמנות ישראלית