מתווים בגליל
איילת לטוביץ
2009
לפני שבע שנים בחר משה קסירר להשאיר מאחוריו את החיים האינטנסיביים של העיר, ועבר, עם משפחתו, לחיות בגליל. לאט לאט הושלו ממנו קליפות המירוץ, הפיח וחוקי המשחק, והוויתו התמסרה לפשוט, לבסיסי ולמזוקק. היופי הגלילי חילחל לבגדיו, למאכליו, לאורח חייו, לזקנו וכמובן- לכשרונו.
הפשטות שבקסירר מתבוננת בכל דמות עמלה בשולי הדרך, באור השמש כשהוא נופל על שדרת עצים, באורות של הכפר המרוחק, בזהב של השדה היבש ובקימורי גזע עץ הזית.
האדם החדש שנחשף מבעד לשכבות, אוסף אל הקנבס את הגליל, בשפה פשוטה. שפה שלא זקוקה למילים למכביר, או פריטים בלי סוף, כדי לומר יופי, אדמה, שמש, פרי, כבוד ועדינות.
כמו שהיינן הגלילי נוטל ענבים והופך אותם ליין משובח...
כמו שהמוסק הגלילי לוקח את הזית הברור מאליו והופך אותו לשמן מלטף חיך...
כמו שהטבח הגלילי אוסף את שצימחה עבורו האדמה ומחבר לשירה קולינרית...
משה קסירר לוקח רק צבע, לוכד פריט של טבע, דמות בודדת, מכסה שכבות שכבות של רגש פועם ומצייר גליל נקי ומלא הדר, מעורר כבוד, ומלא באווירת האוויר הצפוני הזה.
"מתווים בגליל" הוא האלבום של הגליל של קסירר. רגעים ראשוניים של אדם חדש במקום מלא עבר.
משה קסירר חי ויוצר בישוב יודפת. אוהב יין ואוכל טוב. אוהב את הגליל.
איילת לטוביץ', בעיקר שפית, אוקטובר 2009
